אנסמבל מארק מושייב

היצירה החדשה מבקשת לבחון את המפגש בין מסורות מוזיקליות דרך שפה אינסטרומנטלית עכשווית, חיה ומתפתחת בזמן אמת. בלב היצירה עומדים שני עקרונות יסוד מן המוזיקה ההודית הקלאסית: ראגה (Raga) – מערכת צלילים ומבנה מלודי המשמשים יותר מסולם בלבד, אלא מרחב רגשי ותודעתי שלם; ו־טאלה (Tala) – מעגלי זמן ריתמיים מורכבים היוצרים מסגרת מחזורית שבתוכה מתרחשת ההבעה המוזיקלית.
הראגה משמשת כנקודת מוצא מלודית – לא כתבנית סגורה אלא כמרחב לחקירה, העמקה ופיתוח. באמצעותה נבנית קשת רגשית הדרגתית, הנעה בין מתח לשחרור, בין אינטימיות להתפרצות אנרגטית. הטאלה, כמעגל זמן ייחודי, מגדירה את הדופק הפנימי של היצירה. מחזורי הזמן אינם ליניאריים בלבד, אלא יוצרים תחושת תנועה סיבובית – חזרה מתמדת אל ה“סאם” (נקודת המפגש הראשית), המטעינה כל מחזור במשמעות מחודשת.
הקומפוזיציות משלבות בין המבנים הללו לבין שפת הג’אז וההרמוניה המערבית. הפוליריתמיקה והאילתור אינם קישוט, אלא חלק מהותי מן הדיאלוג שבין הנגנים. כל נגן באנסמבל משמש קול עצמאי בתוך מארג כולל, כאשר ההקשבה ההדדית והתגובה המיידית יוצרות חוויה בימתית דינמית.
מבחינה פרפורמטיבית, הבמה תדגיש את האנסמבל כיחידה אורגנית אחת – סידור המדגיש קשר עין ותקשורת חיה. התאורה תלווה את התפתחות הראגה ותעצים את הדינמיקה של מחזורי הטאלה, כך שהקהל יחווה לא רק רצף יצירות אלא מסע צלילי מחזורי ומתפתח.
היצירה מבקשת לטשטש גבולות סגנוניים ולהציע חוויה אמנותית שבה מסורת עתיקה מקבלת ביטוי עכשווי חי, מדויק ועמוק.